מה מותר ומה אסור לנכות מהמשכורת שלכם- גזרו ושמרו!

ניכוי שכר

כעיקרון, משכורתו של העובד היא כספו ולפיכך המעביד אינו רשאי לפעול באופן שרירותי ולנכות משכרו של העובד ניכויים כאוות נפשו, אלא רק את אותם הניכויים אשר הותרו לו במפורש על פי חוק.

החוק מסמיך את המעסיק לנכות ממשכורתם של עובדיו ניכויי חובה על פי חוק – כגון מס הכנסה וביטוח לאומי, ניכויים לקופת גמל, קנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי, דמי טיפול ארגוני או דמי וועד אשר נקבעו בהסכם קיבוצי. כן ניתן לנכות ממשכורות של העובד סכומי עיקול על פי צו של בית המשפט או הוצאה לפועל- ניכויים אלה ניתן לנכות גם ללא הסכמתו של העובד.

בנוסף החוק מסמיך לנכות מהעובד ניכויים וולונטריים לפי בקשתו או הסכמתו – לדוגמא החזרים של הלוואות מהמעביד או מוועד העובדים. העובד רשאי לתת הסכמה מראש ובמפורש גם לניכויים בעבור הטבות רשות כגון ניכויים על ארוחות שמקבל במקום העבודה או ביטוחים קולקטיביים באמצעות מקום העבודה .

המעביד רשאי לנכות מהמשכורת האחרונה טרם סיום יחסי העבודה את יתרת חובו של העובד כלפיו- למשל סכומים עודפים שקיבל, כגון דמי הבראה אשר שולמו במלואם מראש. עם זאת אין למעסיק היתר לנכות חוב ששנוי במחלוקת או חוב לצד שלישי.

4 נתונים חשובים על ימי מחלה שכדאי לכם לדעת:

  1. עובדים שנעדרו מעבודתם עקב מחלה למעלה מיום אחד, זכאים לתשלום מהמעסיק עבור ימי המחלה.
    1. עבור היום השני והשלישי של תקופת ההיעדרות זכאים ל- 50% משכר העבודה הרגיל והחל מהיום הרביעי והלאה זכאים ל- 100% משכר העבודה.
    1. תקופת הזכאות לדמי מחלה לא תעלה על תקופה מצטברת של יום וחצי לכל חודש עבודה, בניכוי התקופה שהעובד קיבל עבורה דמי מחלה.
    1. אם בהסכם עבודה קיבוצי או בחוזה העבודה האישי נקבעו הוראות מיטיבות יותר מאלה הקבועות בחוק, זכאי העובד לדמי מחלה בתנאים המיטיבים.

והעיקר, תהיו בריאים J





נגישות